ספקטור (נידזרוב) נ' מינץ התקנות ושירותים בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים להתיר להם לתקן את כתב ההגנה באופן שתיתוסף טענת התיישנות כנגד התביעה לפיצוי בגין הלנת שכר.

1.בתביעתו עתר המשיב כי המבקשים יחויבו בתשלום בגין פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, החזר ניכוי בגין חלק העובד לפנסיה שלטענתו לא הועבר לקופה, פדיון חופשה, הבראה, וצו למסירת תלושים. עוד עתר התובע כי הנתבעים יחויבו בפיצויי הלנת שכר בסך 7,500 ₪ בגין עיכובים בתשלום שכרו (סעיף 32 לכתב התביעה).

2.המבקשים עותרים כי יתאפשר להם לתקן את כתב הגנתם, בו לא הועלתה טענת התיישנות, ולאפשר להם להוסיף טענה בדבר התיישנות ולחילופין הפחתת של פיצויי הלנת השכר, וזאת מהנימוקים הבאים:

א.טענת התיישנות כנגד התביעה לפיצויי הלנת שכר הושמטה בטעות;

ב.טענת ההתיישנות מבוססת על הוראות הדין ומשכך אין בה כדי להפתיע את הצד שכנגד;

ג.הטענה הועלתה כבר בדיון המוקדם, ויש להתחשב בשלב המקדמי בו מצוי בירור התביעה.

3.המשיב מתנגד לאמור בבקשה, בין השאר מהטעמים הבאים:

א.אין מקום לקבל את טענת ההשמטה מחמת טעות, שכן כתב ההגנה נוסח בסיוע עו"ד;

ב.טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה ולכן אין מקום לאפשר הכללתה בכתבי הטענות על דרך של תיקון, בהתחשב בהוראת סעיף 3 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות);

ג.אין בהכללת טענות ההתיישנות כדי להועיל, שכן מדובר בהפרה מתמשכת של הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר) ולכן ממילא תקופת ההתיישנות לפי חוק זה תעמוד על 3 שנים.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לאפשר למבקשים לתקן את כתב ההגנה כמבוקש.

ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות היא התיישנות דיונית, אשר אינה מפקיעה את עצם הזכות אלא מהווה מחסום בפני אפשרות מימושה.

להבדיל, ההתיישנות הקבועה בהוראות חוק הגנת השכר היא התיישנות מהותית של הזכות עצמה.

כאשר מדובר בהתיישנות מהותית של זכות, יכולה טענת התיישנות להיות מועלית גם ביוזמת בית הדין, וממילא נתונה לבית הדין הסמכות לקבוע את עצם הזכאות כמו גם את היקפה (וראה: ע"ע 55/99 יהושע אבו חצירא – שלמה לבנוני, פסק-דין מיום 24.5.00, עבודה ארצי כרך לג (93) 21 , שם נדונה, והתקבלה, טענת ההתיישנות אף שהמעסיק העלה את הטענה רק במסגרת הסיכומים, וכן בסעיף 26 לפסה"ד בע"ע 61/10 רובי נגאר – המועצה המקומית כעביה ואח', פסק-דין מיום 10.11.10)

לפיכך, ועל אף שטענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, יש לאפשר את התיקון כמבוקש.

5.לסיכום, אני מורה על תיקון כתב ההגנה באופן שיתווסף לו סעיף 40, בהתאם לנוסח שהוצע בסעיף 8 לבקשה מיום 10.4.14.

6.אין צו להוצאות.

7.הצדדים יפעלו בהתאם להוראות סעיפים 2-4 להחלטה מיום 26.3.14.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, (04 מאי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: